Daf 63a
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן
קָרְבַּן מִנְחָה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִנַּיִן לְאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה שֶׁלֹּא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין תַּלְמוּד לוֹמַר קָרְבָּן מִנְחָה קָרְבָּן אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת
הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֵה לֹא יָבִיא מֶחֱצָה [וְכוּ'] תָּנוּ רַבָּנַן וְכִי תַּקְרִיב כְּשֶׁתַּקְרִיב לַעֲשׂוֹת דְּבַר רְשׁוּת
Rachi (non traduit)
דבר רשות. כלומר דבר זה רשות הוא ולא חובה שאם לא ירצה לא יקריב מנחה:
וכי תקריב. קרבן מנחת מאפה תנור כשתרצה לעשות מדעתך:
אָמַר רָבָא אֵימָא שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּישָׁן לְשׁוּם תַּנּוּר
Rachi (non traduit)
לשם תנור. שכשיקדישנה לסולת יאמר על מנת לאפותה בתנור אני מקדישה:
וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי סְבָרָא וְהָתְנַן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בָּעֲזָרָה וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגֵי
Rachi (non traduit)
כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי. חוץ לחומת העזרה חומה אחת וכן שמה ואי ס''ד תנור מקדש איפסלו ביוצא:
ומי אית ליה לר' שמעון. דתנור מקדש שום קרבן:
Tossefoth (non traduit)
וכשרות אבית פאגי. פירש בקונטר' אלמא דאין תנור מקדש מדכשרות אבית פאגי ואין נפסלות ביוצא ואין נראה לפרש כן כדפי' בפ''ק (לעיל מנחות ט. ד''ה ר''ל) ויש לתמוה מאי קא מדמיא אפיית שתי הלחם ולחם הפנים לאפיית מנחת מאפה תנור הא אמר בסוף התכלת (לעיל מנחות נא.) אמר רבא על מחבת מלמד שטעונין כלי ואי אפי לה מאתמול איפסלה לה בלינה וה''נ מאפה תנור כתיב מלמדך שטעון כלי ולימא דתנור של מנחות מקדש אבל של שתי הלחם ולחם הפנים לא מקדש וי''ל דבפ' דם חטאת (זבחים צה:) מוכח דלא הוה במקדש אלא אחד תנור של מתכת שהיה לשתי הלחם ולחם הפנים ולמנחות ולא דמי לההיא דתכלת דגבי מנחות לא אמר רחמנא עשה במחבת עשה בתנור עשה במרחשת אבל בחביתין אמר רחמנא על מחבת בשמן תעשה (ויקרא ב):
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תַּנּוּר תַּנּוּר שְׁנֵי פְּעָמִים לְהַכְשִׁיר מַאֲפֵה כוּפָּח רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תַּנּוּר תַּנּוּר שְׁנֵי פְּעָמִים אֶחָד שֶׁתְּהֵא אֲפִיָּיתָן בְּתַנּוּר וְאֶחָד שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּישָׁן בַּתַּנּוּר
Rachi (non traduit)
הקדישן בתנור. שהתנור מקדשן:
גמ' תנור תנור. ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט חד בויקרא קרבן מנחה מאפה תנור ובצו את אהרן כתיב וכל המנחה אשר תאפה בתנור:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן מַאֲפֵה תַנּוּר וְלֹא מַאֲפֵה כוּפָּח וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים וְלֹא מַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים
הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרְבָּן אֶחָד
Rachi (non traduit)
מפני שהן קרבן אחד. ששניהם כתובים במנחה אחת:
לא יביא מחצה חלות כו'. דאמרינן בפרק אלו מנחות (לקמן מנחות עו.) כל המנחות באות עשר וזה לא יביא ה' חלות וה' רקיקין אלא הכל חלות או הכל רקיקין:
מנחת מאפה. כתיב בה חלות ורקיקין בויקרא:
מַתְנִי' הֲרֵי עָלַי בְּתַנּוּר לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כוּפָּח וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים וּמַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רָצָה מֵבִיא מַאֲפֵה כוּפָּח
Rachi (non traduit)
יורות הערביים. יורות של אותו מקום ומסיקים אותן ואופין בהן חלות:
רבי יהודה אומר כו'. דכופח מין תנור הוא:
רעפים. טיבל''ש:
מתני' כופח. מין תנור קטן מקום שפיתת קדירה אחת:
וְאוֹמֵר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת אַלְמָא עַל שׁוּם הַכֵּלִים נִקְרְאוּ וְלֹא עַל שׁוּם מַעֲשֵׂיהֶם
Rachi (non traduit)
ואומר וכל נעשה וגו'. אלמא מדהכא כתיב במרחשת והכא כתוב על מחבת ש''מ על שם כליין נקראו דזו צפה וזו עמוקה:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּלִי הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ וּמַרְחֶשֶׁת שְׁמֹה וְדוֹמֶה כְּמִין כַּלְבּוֹס עָמוֹק וּכְשֶׁבָּצֵק מוּנָּח בְּתוֹכוֹ דּוֹמֶה כְּמִין תַּפּוּחֵי הַבָּרָתִים וּכְמִין בִּלְוָטֵי הַיְּווֹנִים
Rachi (non traduit)
דומה כמין תפוחי הברתים. בלווטי גלני''ץ הגדילים באלונים שקורין קשטני''א כדמתרגמינן (ישעיהו ו) כאלה וכאלון כבוטמא וכבלווטא:
כלבוס. גלואו''ן שם כלי עשוי כעין מחבת שלנו והדופן באמצעות כלפי פנים כזה ומצוייר תוכו גומות גומות וכשהבצק מונח בתוכו הבצק בגומות:
מְסַפְּקָא לְהוּ אִי עַל שׁוּם כְּלִי נִקְרְאוּ אוֹ עַל שׁוּם מַעֲשֵׂיהֶן
Rachi (non traduit)
או על שם מעשיהן. נקראו שזו מעשיה רוחשין וזו מעשיה קשין הילכך איכא למימר מנחה נדר ואיכא למימר לא התנדב מנחה אלא כלי שרת עצמו אי על שם הכלי קרי לה קרא מנחה הנעשית במרחשת אבל מנחה גופה לא איקראי מרחשת האי כלי נדר ואינו מביא מנחה אלא א''כ אמר הרי עלי מנחת מרחשת או הרי עלי במרחשת ואיכא למימר נמי על שם מעשיה איקראי מרחשת ולא על שם כלי אלא המנחה עצמה זה שמה וזה מנחה התנדב ולא כלי יהא מונח עד שיבא אליהו:
מספקא להו אי על שם כליין נקראו. מחבת ומרחשת שיש כלי ששמו מחבת ויש כלי ששמו מרחשת:
Tossefoth (non traduit)
מספקא להו אי על שם כליין נקראו. מחבת ומרחשת שבמרחשת בעי לאיתוייה ונפיק או על שם מעשיהן על שם רחישה (רחישת הלב או רחישת שפתים) וכיון דלא ידעינן להי נתכוין אי ארחושי הלב או ארחישת שפתים יהא מונח עד שיבא אליהו כך פירש בקונטרס ועל חנם נקט לפירושו אי על שם כליין נקראו דאפי' פשיטא ליה לשם מעשיהן איכא לספוקי אי ארחושי הלב נתכוין ומביא במרחשת אי ארחושי הפה ומביא במחבת לפיכך נראה דנקט על שם כליין למימר דמספקא לן אי כלי נדר או למנחה נתכוין וא''ת ואמאי יהא מונח יביא מרחשת ומנחת מרחשת מספק כדאשכחן לקמן (מנחות דף קז.) פירשתי ואיני יודע מה פירשתי שיש לו להביא כל הספקות לפטור עצמו מנדר וי''ל דמיירי כגון דאמר מעות הללו או סולת זה למרחשת ומיהו קשה דלתקן מעות הללו יביא מעות של חולין ויקנה מרחשת ויאמר דאם כלי נדר יהא הכלי קנוי בהן ויש לומר כגון שהפריש מעות והקדישן למרחשת כמו שידרשו חכמת הלשון:
או על שם מעשיהן. ולית להו לבית שמאי הא דאמר רב אשי בריש מכילתין (דף ג:) מחבת לשם מרחשת במנא קא מחשב ומחשבה במנא לא פסלה:
תָּנוּ רַבָּנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מַרְחֶשֶׁת יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ
Rachi (non traduit)
יהא מונח. הנדר עד שיבא אליהו:
האומר הרי עלי מרחשת. דלא אמר במרחשת:
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּ' מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָּה דִּכְתִיב וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת מַחֲבַת צָפָה דִּכְתִיב וְעַל מַחֲבַת
Rachi (non traduit)
במרחשת. משמע בתוכה אלמא יש לה תוך:
ועל מחבת. משמע עליה ולא בתוכה דאין לה תוך:
אֵימָא אִיפְּכָא מַחֲבַת דְּאָתְיָא אַמַּחְבּוֹאֵי הַלֵּב דִּכְתִיב לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ מַרְחֶשֶׁת דְּאָתְיָא אַרִחוּשֵׁי [הַפֶּה] כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי הֲוָה מְרַחֲשָׁן שִׂיפְווֹתֵיהּ אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ
Rachi (non traduit)
אלא גמרא. דזו מכוסה וזו מגולה:
נחבאת. טמונה ולב חבוי וטמון הוא:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אִילֵּימָא מַרְחֶשֶׁת דְּאָתְיָא אַרִחוּשֵׁי הַלֵּב כְּדִכְתִיב רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב וּמַחֲבַת דְּאָתְיָא אַמַּחְבּוֹאֵי הַפֶּה כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי מְנַבַּח נַבּוֹחֵי
Rachi (non traduit)
מחבואי הפה. נבוחי הפה כגון שהרכיל:
רחושי הלב. הרהור עבירה:
אי נימא. דממשמעותא דמדנקראת מרחשת דמשמע דאתיא ארחושי הלב שהוא דבר מכוסה לפיכך מעשיה מכוסין ומחבת באת אמחבואי הפה לשון ניביה שהוא בגלוי:
גמ' מאי טעמא דר''י. דמרחשת יש לה כיסוי ומחבת אין לה כיסוי:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת לֹא יָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת בְּמַרְחֶשֶׁת לֹא יָבִיא בְּמַחֲבַת מָה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת מַרְחֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ כִּיסּוּי מַחֲבַת אֵין לָהּ כִּיסּוּי דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין (רַכִּין) מַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין
Rachi (non traduit)
צפה. שאינה עמוקה אלא שוליה צפין אצל אוגניה ומתפזר השמן באוגני הכלי ולהכי קשה וכמו (שבת דף ה:) צף על פני המים:
מרחשת. לשון רמש דמתרגמינן רחשין:
מתני' רוחשין. שהכלי עמוק והיה כל השמן במקום אחד וכשמניח אדם אצבעו על המנחה נד השמן בתוכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source